ניצלתי מתעשיית החלב, והגעתי לחווה בגיל שבוע וחצי ימים בלבד. בדיר שבו נולדתי הבחינו שקשה לי להתמצא ולהבחין איפה אימי נמצאת, הסתובבתי במעגלים סביב עצמי וחשדו שאני סובל מעיוורון.
מספרים לי שאימי דחתה אותי, כפי הנראה הרגישה שדבר מה אינו כשורה.
כשרק נולדתי לא הצלחתי ללכת כמו שצריך ורגלי השמאלית נותרה מעט עקומה.
בחווה מספרים לי שפנה אליהם בחור שמטפל באותו הדיר וביקש לעזור לי – שנקלוט אותי בחווה, אחרת, אעבור המתה.
בבוקר, כשהגעתי לחווה, הרגשתי שההתרגשות הייתה גדולה! מיד זימנו את הוטרינר לבדיקה ראשונית שלי. לאחר ביקורו של הוטרינר, אובחן שאני סובל מדלקת ריאות חריפה ושהעיוורון שלי ככל הנראה נובע מהסטרס, החום הגבוה ודלקת הריאות מהם סבלתי. קיוו שלקות הראייה שלי זמנית ושראייתי תשתפר עם התאוששותי.
היום יודעים שהמצב שלי אינו זמני, ובעצם אינני רואה דבר. מטפלים בי ברגישות ובסבלנות- כשכולם יוצאים למרעה אותי מובילים לאט לאט עד שאני מצטרף לכל החברים שלי, במהלך היום מגישים לי מים כי קשה לי להתמצא ולמצוא את השוקת.
מכיוון שאני לא רואה, לפעמים אני נתקע בגדרות, כשזה קורה זה ממש כואב וכבר קרה ששברתי את הקרניים בגלל זה.
ניסו להתאים לי כיסוי מיוחד לקרניים ואפילו קסדה!
במהלך היום אני נמצא באזור מיוחד משלי בכדי שאהיה מוגן.
על דירים בתעשיית החלב
בתעשיית חלב העיזים אין שימוש בזכרים כיוון שלא נכנסים להריון ועל כן לא יוכלו לחלוב אותם. לכן כל הזכרים בתעשיית החלב נשלחים לשחיטה. אל הזכרים מצטרפות הגדיות החלשות מהן יתכן ולא יהיה רווח כלכלי מהפחד שהן לא יכנסו להריון.
ברוב המשקים בארץ מפרידים את הגדיים והגדיות מהאמא מיד לאחר ההמלטה. ישנם משקים שמפרידים בגיל מאוחר יותר.
