עגלת החופש ניצולת תעשיית הבשר.
בובה, התינוקת השנייה של חוות החופש, הייתה חלק מעדר בקר בצפון הארץ. בובה התייתמה מאמה כאשר הייתה בת שבועיים בלבד לאחר שאמה נורתה בטעות על ידי צייד חזירי בר. מאחר ובובה לא ינקה מאמה, היא לא התפתחה כמצופה ממכונת הריון והמלטות לעתיד ולכן הייתה מיועדת לשחיטה מיידית. בנוסף, העדר זיהה את חולשתה ולכן נידה אותה ולא אפשר לה גישה מספקת למזון. מיום ליום מצבה התדרדר, בובה רזתה והייתה מחוסרת אנרגיות ועצובה מאוד. למזלה הרב, סיפורה הגיע לאוזניו של בודהיסט טוב לב אשר פנה למגדל העדר וביקש לחוס על חייה.
לאושרנו הרב, התבקשנו לקחת חסות על הנסיכה הקטנה והשברירית הזאת בהיותה בת חמישה חודשים, ממש ימים ספורים לפני שאמורה הייתה להישלח לסכין בית המטבחיים.
בובה כבשה את ליבנו מיד וחשוב מכך, כבשה את ליבה של מעייני אשר הייתה צמאה לקשר ובמקביל התאהבה בה נואשות.
בובה ומעייני, אחיות לגורל, תינוקות החופש והאהבה בהן זכינו לטפל, עושות הכל יחד.
ישנות מכורבלות בכפיות, מתלקקות אחת עם השנייה, משחקות, מתרוצצות, אוכלות יחד ומדלגות יחד. אפשר לומר כיום שלא ניתן לדמיין כיצד היו מתפתחות אחת ללא השנייה.
השם בובה ניתן לה, כי פשוט אין שם אחר שיתאר אותה טוב יותר. היא פשוט בובה אמיתית, טובת לב, תמימה, נותנת אמון, מעניקה אהבה, מקבלת אהבה בשמחה, אוהבת ילדים ובכלל בובה כבר אמרנו.
כיום, בובה מפתחת קריירה כדוגמנית הבית, היא התמכרה למצלמה ויודעת יפה מאוד לעשות עיניים ופוזות.
זכינו, זכות גדולה, לקחת חסות ולטפל בעגלת החופש האהובה הזו.
