ראיין ורשם: תומר קרמן
שי-לי מנזילבסקי, המצילה של הטליות צילי וגילי, מספרת את סיפור ההצלה שלהן:
"מזה תקופה ארוכה שאני הולכת לבקר ברפתות ובדירים. מאחר שאני מגיעה למקומות קבועים, יצרתי קשרים והתיידדתי עם כבשים ופרות מסוימות, שאותן אני באה לבקר באופן מיוחד, עוקבת אחריהן, מצלמת ומתעדת.
אחד המקומות הקבועים שבהם ביקרתי היה דיר כבשים וטלאים שיועדו לבשר. הייתה לי כניסה חופשית לשם כי יצרתי קשר עם הבעלים. סיפרתי סיפור כיסוי כלשהו על סיבת הביקורים שלי, וכבר הכירו אותי שם. הייתי עדה שם להמון התעללויות. למשל בזמן גזיזת הצמר – אז תופס אותן הפועל ברגל אחת וגורר אותן על הקרקע: הכבשים רוב הזמן בהיריון, כי זה הייעוד שלהן בתעשייה הזו- באמצעותן מייצרים עוד ועוד טלאים וכבשים לבשר. הכבשה בהיריון נגררת על הקרקע. העטינים מוגדלים מאוד מריבוי הריונות. הן מנסות לברוח אבל בסופו של דבר כולן נתפסות מהרגל, מוטחות, נגררות, ואז נקשרות בכל הרגליים ונגזזות.
החלטתי שאני לא יוצאת מהגיהינום הזה מבלי שהצלתי חיים, בלי שאציל איזושהי נשמה.
בוקר אחד, אחרי שנה של ביקורים באותו דיר, הגיע הווטרינר העירוני לתת חיסונים לטליות ולטלאים. הפועלים התחילו לאסוף כל מי שהיה אמור לעבור חיסון. הטלאים ברחו בבהלה לכל כיוון. הם מאוד פוחדים מבני אדם ובעיקר מהעובדים בדיר. נראה שהפחד הזה מבני אדם אצלם כבר בדם. אחד הפועלים רדף אחרי כל אחד מהם. הם ברחו ועלו זה על זה מרוב פחד. הוא תפס אותם מהפרווה בגב, הרים, והטיח אותם לתוך המכלאה שבה היו אמורים לקבל את החיסון.
הפועל המשיך להרים את התינוקות בני החודשיים מהגב ולזרוק אותם מהגובה לתוך המכלאה. ישנן כבשים נקבות שמיועדות להרבייה, אותן שומרים בחיים למשך זמן רב יותר, כדי לייצר באמצעותן כבשים נוספות, אבל קבוצת הטליות הזאת היו כולן עודף, והיו אמורות להישחט בקרוב. את כל הקבוצה שלהן הכרתי מאז שנולדו. בדרך כלל כבשים שאינן מיועדות להרבייה נשחטות בגיל חמישה חודשים כשהן שוקלות לפחות שישים קילו, והן נמכרות במחיר 30 ₪ לקילו. בסופו של אותו יום יצאתי משם עם שתי טליות – צילי וגילי.
הקושי הגדול בהצלת חיות משק הוא דווקא במציאת בית מאמץ. אי אפשר להציל חיה בלי לדעת מראש שיש לה בית מאמץ. תמיד צריך לשתף פעולה עם עוד מתנדבים שיסייעו ולדאוג גם לאופציה חלופית של בית, למקרה שהאפשרות הראשונה תיפול. לצילי ולגילי הצלחתי למצוא בית מאמץ, והן חיות היום אצל משפחה מדהימה. כבשים הן חיה מאוד "מתכרבלת" ושתיהן לא זזות אחת מהשנייה לרגע."
