ENGעקב המאבק המוצלח בפרוות בשנות השמונים והתשעים, רבים נוטים לחשוב שהיקף תעשיית הפרוות מאוד מצומצם. אולם בעשור האחרון הצליחה התעשייה להתאושש, ועשרות מליוני בעלי חיים עדיין חיים ומומתים מדי שנה, בתנאים הזועתיים ביותר, בעבור פרוותם.
ארנבונים, מינקים (חורפן), שועלים, צ'ינצ'ילות, צובלים, חתולי בר, כלבי בר, ומינים נוספים של טורפים ומכרסמים מגודלים בצפיפות בכלובים קטנטנים. רבים מהם מאבדים את שפיותם. הם מפתחים התנהגויות נוירוטיות חמורות כמו תנועות שחוזרות על עצמן במשך שעות, פוצעים את עצמם, נושכים את זנבם, ותוקפים ואף טורפים זה את זה.
אחת מכל 5 או 6 חיות מתה כתוצאה מהתנאים הקשים: הבשר המזוהם שניתן להן כמזון, אספקת המים הלקויה, מחלות, טפילים, או מגפות שמתפשטות במהירות בין הכלובים הצפופים.
ההרג מתבצע בשיטות רבות, שמטרת כולן היא לשמור את הפרווה שלמה וללא פגמים: חבטה בראש באמצעות מוט, הטחת החיה בעוצמה בקרקע, חנק בגז, חישמול ע"י תפיסת השפה או האוזן באטב והחדרת מוט מתכת לפי הטבעת או זריקת סטריכנין שגורמת לחנק ע"י שיתוק השרירים.
85 אחוזים מהפרווה בעולם מגיעה מסין, שם אין כל חוק שמגן על בעלי החיים. חיות רבות, כולל חתולים וכלבים, מופשטים מעורם בעודם בחיים. אם נעשה הימום- הוא לרוב רשלני. בתיעודים שנעשו במסגרת חקירות סמויות רואים חיות שמתעוררות מההימום בזמן פשיטת העור ונמצאות בהכרה מלאה. הן נאבקות ומתפתלות במשך כל התהליך ועדיין נמצאות בהכרה 5 עד 10 דקות לאחר מכן.
על תעשיית הפרווה באתר אנונימוס
דף הפייסבוק של הקואליציה נגד פרוות
