חברי החופש היקרים,
ברצוננו לעדכן אתכם לגבי סטטוס המיזם של חוות החופש –
1. קרקע
אין ספק כי משאב הקרקעות במדינת ישראל נתגלה כסוגייה מאד קשה לפיצוח, אבל היי, אנחנו יזמיות ועם כל כך הרבה חברים ותומכים ובעלי חיים שמחכים אז ברור שאנחנו לא מוותרות, נכון?
אז לאחר כמעט שנה של עבודה מול הרשויות (מנהל מקרקעי ישראל ומשרד החקלאות) הצלחנו לקבל אישור מיוחד לכך הקרקע בה נשתמש עבור בעלי החיים (שזה עיקר הגודל של הקרקע) תיחשב לפעילות חקלאית למרות שלא מתבצעת בה כל חקלאות. (אין חליבה, אין שחיטה, אין ניצול)
כמובן שהאישור לא ניתן ישירות לנו מאחר ואנו לא בעלות של אדמה אלא לקיבוץ ספציפי אשר נמצא מתאים ואידאלי מהרבה בחינות ואפשר לנו בזכות תנאי השטח והמבנים להקים את החזון כמעט לגמרי כפי שחלמנו עליו.
מאושרות ומעודדות התקדמנו לסגירת החוזה עם הקיבוץ ובמקביל התגבשה לה קבוצה מרהיבה של אדריכלים ואדריכליות כולל אדריכלי נוף, כולם מתנדבים להתחיל ולעבוד ביחד על תכנון השיפוץ והכנת המקום להגשמת החלום.
במקביל נקבע איתנו סיור של 8 נציגים מטעם משרד החקלאות על מנת לבדוק את המקום והתאמתו, עלו מספר סייגים אך כולם היו פתירים, פרט לאחד. והוא קשור לנושא בעלי הכנף. אותו שטח בו אמורות היינו לשכן את חברינו, בעלי החיים היה תחום משני צידיו בלולי פטם תעשייתיים, עצוב נכון, אבל בהחלט מעולה להסברה והשוואה.
אבל אז עלה הנושא של חוק 300 מטר, אשר קובע כי לא ניתן לשכן בעלי כנף במרחק של פחות מ 300 מטר בין משק אחד לשני, מה שלא הותיר לנו מקום לבעלי הכנף, והרי לא תיתכן חוות חופש ללא בעלי כנף, נכון? תרנגולים, תרנגולי הודו, אפרוחים, ברוווזים, אווזים, הם כולם סופר סובלים בתעשיות.
נושא נוסף שעלה בהקשר לבעלי הכנף הוא חוק קוטר 3 ק"מ. אשר אומר שבמידה ופורצת שפעת העופות (מה שקורה לפחות פעם בכמה חודשים במדינת ישראל) בלול שנמצא במרחק של פחות מ 3 ק"מ ממשק אחר של בעלי הכנף, כל בעלי הכנף בטווח הזה מושמדים.
עצרנו לחשוב, נפגשנו שוב עם מנהל מקרקעי ישראל, ולשמחתנו, הם אמרו שאת אותו אישור הם יסבו עבורנו גם לקרקע אחרת שנמצא אם לא יהיו בה אילו תנאים מיוחדים שמקשים.
כיום אנו מחפשות ונמצאות במו"מ לקרקע חלופית, בקיבוצים ובמושבים, לכל אחד מסוגי היישובים הללו יש יתרונות וחסרונות.
אז לאורך כל הדרך אנחנו הולכות שני צעדים קדימה וצעד אחד אחורה, זו עדיין התקדמות אבל שדורשת סבלנות של ברזל, והרבה, הרבה נחישות.
2. אומנת החופש
אין ספק שמה שנותן לנו כוח ומשמעות גדולה לעשייה אלו מעט הניצולים המקסימים שהגיעו אלינו לאומנת החופש.
מעייני, בובה, 20 תרנגולים ותרנגולות אשר ניצלו ממש ברגע האחרון לפני שהפכו לכפרות ביום הכיפור האחרון ואפרוחים מקסימים שנתגלו בנובמבר15 בפחי ענק של קברי אחים, מוטלים לגסוס ולמות.
הם כולם זוכים לטיפול מסור ממטפלת מתנדבת מדהימה, הדר גוטמן שטרן משקמת הוליסטית של בעלי חיים ברפואה משלימה שהידע, המקצועיות, הלב, הדאגה והאהבה הטהורים שהיא רוכשת לבעלי החיים מפעימים אותנו כל יום מחדש.
ניתן למצוא בערוץ היוטיוב שלנו סרטונים מקסימים שמתעדים את האושר והשמחה של ניצולי התעשיות באומנת החופש.
אמנם חוות החופש עוד לא קמה, אך לשמחתנו צברנו מאגר של בתי אומנה בהם אנחנו עושים שימוש להצלות נוספות כמו שושקה הכבשה המינייטורית וארבעת הברווזים מסוג ברבר שהוצלו רגע לפני שחיטתם.
3. הסימון של מעייני ובובה בהוראת משרד החקלאות
ככל שניסינו להימנע מכך, מאחר ונדרשנו לחסן את מעייני ובובה בחיסונים אשר ניתנים על ידי משרד החקלאות, הדרישה כללה סימונם ומספרם, אם זה לא היה נעשה לא היינו יכולות להעבירן לאומנה החדשה.
פנינו למחלקה המשפטית של משרד החקלאות, הסברנו כי הסימון מיותר מפני שמדובר רק בשתי עגלות שניתן לזהות בקלות, שזה נוגד את הערכים של חוות החופש, אבל הבנו שזו תהיה מלחמה ארוכה וקשה, גם זמננו היה קצר להעבירן לאומנה החדשה וגם צריך לבחור איפה להשקיע את האנרגיה, הזמן והמאמצים, אז כרגע עזבנו את זה, למצוא שטח ולגייס תרומות זה הדבר הכי חשוב על מנת שהחלום המשותף שלנו יקום, נכון? הן מסומנות אבל זה לא גורע מאומה מאושרן ומתחושת האהבה והחירות שלהן כפי שתוכלו לראות בסרטונים.
עד כאן העדכון חברים יקרים, בינתיים אנו לא מפסיקות לעבוד על נושא השטח, גיוס התרומות להקמה וגיוס תמיכה ציבורית וממסדית.
תודה שאתם איתנו! :)
עדית ומיטל- יזמיות חוות החופש.
