גארי נולד במטרה לשמש את רווחיה של תעשיית הבשר, אך למזלו הרב, נכות מולדת הצילה את חייו.
במשך שבועות הוא שכב משותק על הצד, ללא יכולת תזוזה אך עם תשוקה עזה לחיות.
החקלאי שגארי נמצא ברשותו החליט לחוס על חייו ולא להרעיבו למוות (פרוצדורה שכיחה וגנרית במקרי נכות שנועדה לחסוך בהוצאות הרדמה), והשליך את גארי בפינת חי של בית ספר חקלאי באיזור טבריה.
יובל, ילדה הלומדת באותו בית ספר הבחינה בגארי וניסת לעזור לו לעמוד, מאמץ שלא צלח כיוון שגארי נפל שוב ושוב. לאחר מספר ניסיונות פנתה אלינו יובל וביקשה סיוע, מאחר ובעל פינת החי לא הסכים לארח את גארי ולשקם אותו שם.
יובל לקחה את גארי לביתה ובסיכום משותף עמנו, הוחלט שגארי יעבור לחוות החופש.
כבר בטרם המעבר התחלנו בהליך שיקומי אינטנסיבי, ומדקרת הגיעה לביתה של יובל על-מנת לסייע לגארי, ולשמחתנו מהר מאוד הוא הצליח ללכת ואף לעמוד במשך 10 דקות שלמות מבלי ליפול!
התחנה הבאה בחייו של גארי הייתה בביתה של יזמית חוות החופש, מיטל בן-ארי.
בהיבט הרפואי, גארי זכה לטיפול צמוד ומסור, וקיבל מידי יום שלל טיפולים, לרבות דיקור, טיפול בשמנים, עיסוי ופיזיותרפיה. מדי יום גארי יצא לטיולים במרחבים הפתוחים, ותרגל חיזוק מסת שריר, יציבה טובה וחזרה לשגרה.
בהיבט הרגשי, צמח לו סיפור אהבה. מאז אותו יום ועד לרגע זה, בו גארי כבר מקפץ ומשתולל בחוות החופש, הוא
ומיטל אינם נפרדים. גארי לא רק ניצל וזכה לחיים חדשים, הוא גם עטוף באהבה אינסופית ויש לו אמא.
השיקום של גארי לא קרה ברגע, וכלל תהליך שלם שאליו גארי היה מסור בכל רגע, כשהוא נלחם על הרצון ללכת, לעמוד ולרוץ. לראיה, הוא אף המציא לעצמו דרך מקורית לתמיכה ברגליו, בכך שנשען על הקיר על מנת להתרומם.
טלה קטן, מתוק שאין לתאר, חכם שאין להאמין ובעיקר מאוד תלוי באמא שלו, מיטל.
