הדיירים שלנו

נולדתי ברפת של תעשיית החלב, קטן ורזה מאוד. הרפתנים, שכבר ידעו שעגל פג לא שווה להם הרבה, יצרו קשר עם חוות החופש. אתם מבינים, ברפת ממנה באתי "חוות החופש" כבר הפך לשם מקביל ל"גן עדן". פרות מדברות על זה ביניהן ואומרות שזה המקום שכולנו חולמים עליו בלילה, כזה עם דשא

"הגעתי מדיר של תעשיית החלב חלשה וחולה. הגעתי לחוות החופש מיד אחרי המלטה, לא הצלחתי להתאושש מתקופת ההיריון ומהייצור האינטנסיבי של החלב. הגעתי כשאני סובלת מדלקת קשה בעטינים, שהיו נפוחים פי שניים מרוחב גופי! הספקתי לגור בחוות החופש רק שלושה חודשים לפני שהתגלה שאני סובלת ממחלה בשם CAE, מחלה קשה

נולדתי לתעשיית חלב העיזים. בחוות החופש מספרים לי שהם קיבלו פנייה בנוגע לגדי שלא מסוגל לעמוד, ללכת וכמובן שלא לקפוץ. אני זוכר איך שכבתי שם, זרוק, חלש, מחוסר אנרגיות, מלא בכוויות של שתן על גופי והייתי מועמד לשחיטה מיידית. אני משותק ברגלי האחוריות ולכן היה לי צורך לקבל טיפול פרטני

אדם ויארה אדם אדם הוא צנוע ושקט למדי, אפילו די ביישן. הוא לא מאוד אוהב להצטלם, אפילו שהמצלמה ממש אוהבת אותו! זו הייתה משימה מאתגרת למצוא תמונה שלו מישיר מבט אל המצלמה. כשהוא ניגש לבקש תשומת לב מחבריו האנושיים זו חגיגה של ממש. הוא עושה זאת בעדינות וברוך, אינו דורש

בחודש יולי נחגוג שנתיים להצלתה של אנג'לה ואיזו הצלה זו הייתה! לקראת הצלתה, וביום הגעתה נרשמה התרגשות עזה בקרב כל באי ועוקבי החווה. 910 הפכה מפרה עלומת שם, שבמשך שנים זהותה נמחקה, שהוחזקה כמו הייתה מוצר במפעל ייצור, להיות אנג'לה, פרה עם אישיות ברורה שפשוט חיה ונושמת עבור עצמה. בחודשיה

חככנו בדעתנו כיצד לתאר את שירלי ולשקף במדויק את הקסם שהוא, כי לשירלי יש נשמה מיוחדת כל כך, הוא טוב לב ונפשו רכה וחמה. כידוע, אפרוחים ואפרוחיות בלולים השונים בוקעים מהביצים במדגרות כשהם למעשה יתומים. הם מגיחים לאוויר העולם ללא אמם שתלמד אותם את כל מה שיש לאמא להציע לילדיה.

סיפורה של סינדי כמו נלקח מתוך ספר אגדות, שגם הסופרת עם הדמיון הפורה ביותר, ככל הנראה לא יכולה הייתה לחזות. מפרה שמזוהה על פי מספר תלת ספרתי הצרוב על גופה, שמשועבדת ברפת כמכונה לייצור חלב, שעברה הריונות כפויים, לידות והפרדות כפויות מילדיה, שחוותה חליבות חוזרות ונשנות, היא הפכה להיות סינדי,

תומר מצודד המראה הוא צ'ארמר אמיתי! נפשו כשל ילדון שובב בגוף של חמור בן כ 12. על אף השנים הקשות שעבר בחייו כ"חמור משא", יש בו שמחת חיים מיוחדת במינה. הוא מתרגש מדברים אשר לנו נראים שגרתיים ואף שוליים. כך למשל, באלה ריקה או סמרטוט אקראי מביאים אותו לעליצות שאין

עינבי בת כ 8, המבוגרת ביותר מבין העזים. הגיעה מדיר חלב עזים לאחר מספר הריונות ופרידות בעל כורחה מתינוקותיה ועל אף השנים הקשות שעברה בטרם הגיעה לחווה, היא מיד אפשרה לנו ליצור עימה קרבה. כבר בימיה הראשונים בחווה היא שידרה הרבה ביטחון ויצרה תקשורת עם כולם בחפץ לב. היא שקטה

  רק לפני רגע הייתי עם במפטמה של תעשיית הבשר, מלאה בבוץ, צואה ולכלוך עם ריח נוראי וצפיפות. יום אחד, כשהוציאו אותנו להסתובב בשטח פתוח ליד המפטמה, הרגל שלי נתקעה בסלע שהיה בשטח ונשברה. כאב לי מאוד, והרגשתי כל כך רע. החליטו שאין ברירה ושצריך לקטוע אותה. היה לי קשה