יולי ליבנה ונורית דיין
בעשורים האחרונים הולכת וגדלה המודעות כלפי איכות הסביבה. יותר ויותר אנשים מבינים שהדאגה לשמירה על עולמנו, כמו גם האחריות להרס שלו – מוטלת על כתפינו.
כבר בשנת 2006 קבע דו"ח ארגון המזון וחקלאות של האו"ם כי משק החי, על כל שלוחותיו, הוא אחד הגורמים העיקריים הנושאים באחריות לפגיעה סביבתית – להתחממות הגלובלית, לזיהום הקרקע, האוויר והמים ולהכחדת המגוון הביולוגי. לא לחינם שמו של הדו"ח הוא צלו הכבד של משק החי.
בשנת 2010 התפרסם דו"ח של הקרן העולמית לחיות-בר בשם "כוכב הלכת החי", הכולל בתוכו קריאה להפחתה משמעותית בצריכת המזון מהחי כאחד האמצעים העיקריים להתמודדות עם בעיות סביבתיות, לפי חישוב טביעת רגל אקולוגית של מוצרים מהחי.
כיצד משפיע משק החי על איכות הסביבה?
פליטת גזי חממה וזיהום אויר
משק החי תורם לאפקט החממה בשלוש דרכים: בשריפת יערות לבירוא שטחי מרעה ולגידולי מספוא, בתהליכי הייצור השונים ובפליטת מתאן ע"י הבקר והצאן.
כתוצאה מכך פליטת גזי החממה ממשק החי מגיעה לכ-18% מסך כל פליטת גזי החממה, יותר מכל כלי התחבורה באויר, בים וביבשה גם יחד.
לשם השוואה, ארוחה בשרית משחררת גזי חממה פי 25 מהארוחה הצמחונית וצורכת פי 16 יותר דלק מאובנים.
זיהום מים
משק החי הוא המקור העיקרי לזיהום מי השתיה, להרס מערכות אקולוגיות בנחלים ובחופים ולהרס שוניות אלמוגים.
רק המשחטות אחראיות על יותר מחצי מכמות המזהמים האורגנים במים המתוקים.
כל פרה מפרישה צואה ושתן בכמות השווה לזו שמפרישים כארבעים בני-אדם. ההפרשות האלה מכילות את המזהמים הרעילים ביותר: זרחן, נחושת, ארסן, אנטיביוטיקה והורמונים. החומרים האלה לא נעלמים. הם מגיעים בסופו של דבר אל מי התהום שלנו או אל הים.
מקורות נוספים לזיהום מים ע"י משק החי הם השפכים של מפעלים לעיבוד עורות, שפכים של דשנים וחומרי הדברה וסחף של קרקע שחוקה המשמשת למרעה.
משק החי בארה"ב אחראי לבדו לכ-64% מסך כל האמוניה המחלחלת, שמקורה בהפרשות בע"ח, אשר תורמת באופן משמעותי לגשם חומצתי והַחְמָצָה של מערכות אקולוגיות שלמות.
בזבוז מים
כוכב הלכת שלנו מתיבש עקב אכילת מזונות מהחי. כמויות אדירות של מים מושקעות בתהליכי הגידול והעיבוד של בעלי חיים לצורכי מזון.
להפקת ק"ג אחד של בשר יש צורך ב- 20 אלף ליטר מים. פי 50 יותר מכמות המים המושקעת בייצור ק"ג אחד של חיטה.
להפקת המבורגר אחד דרושים 2500 ליטר מים, כמות שווה לזו הנצרכת במקלחת במשך חודשיים!
בהשוואת כמות החלבון המופקת: ייצור ק"ג אחד של חלבון מבשר בקר דורש פי 15 יותר מים מייצור כמות זהה של חלבון צמחי.
כמות המים הדרושה ל"ייצור" ק"ג דגים עומדת על 17-20 אלף ליטר מים בממוצע.
כמויות עתק של פסולת
כמויות הפסולת להן אחראי משק החי הן אדירות. המקורות לפסולת הם הפרשות של בעלי החיים, כימיקאלים ממפעלים לעיבוד עור, הדשנים וקוטלי החרקים שמשמשים לגידול מספוא וגופות וחלקי גופות (פסדים). רק בארץ נוצרים מדי שנה 140 אלף טון פסדים.
זיהום שמקורו בפסולת ממשק החי
הפסולת הנוצרת ממשק החי יוצרת מזהמים בכמות הכפולה מזו שיוצר כל מקור תעשייתי אחר, ופי עשרה מן המזהמים שמפרישים בני-אדם לביוב.
בזבוז אדמה
משק החי אחראי לשימוש הנרחב ביותר בקרקע למטרות אנושיות. ייצור משק החי תופס 30% מאדמת כדור הארץ ו- 70% מכלל האדמות החקלאיות.
מזון צמחי המספק פי 10 עד 21 יותר חלבון ליחידת שטח מאשר מזון מהחי.
לשם השוואה, אדם מערבי שאוכל בשר מנצל 4000 מ"ר של אדמה. לעומתו הצמחוני זקוק ל- 800 מ"ר בלבד.
בזבוז מזון
כמות האוכל שנצרכת ע"י חיות לבשר היתה יכולה להאכיל 3 מליארד אנשים.
91% מכלל יבול הסויה בעולם מופק לצורך האבסת משק החי, בעוד שרק 9% משמשים את בני האדם. רק חמישית מהמזון הנצרך על-ידי הבקר הופך לבשר אכיל.
במונחים מספריים פשוטים, משק-החי גורע למעשה מכלל אספקת המזון יותר משהוא מוסיף. משק-החי צורך יותר חלבון אכיל לבני-אדם (תירס וסויה) משהוא מספק.
בזבוז אנרגיה
ק"ג בשר נותן לנו 14% מהאנרגיה שהושקעה בגידולו. לעומת זאת, סויה ותירס, נותנים לנו 700% אחוז אנרגיה מזו שהושקעה בגידולם.
בזבוז משאבים
אם היינו ניזונים מתזונה צמחית היינו מפחיתים פי עשר את כמות המשאבים הנדרשת, לעומת זו הנדרשת כדי להאכיל את כל חיות המשק.
הרס הקרקע
משק החי הוא הגורם העיקרי למידבור: 20 אחוזים משטחי העשב והמרעה בעולם, ובכלל זה 73% משטחי המרעה באזורים יבשים, נפגעו או נהרסו כליל כתוצאה מרעיית-יתר, דחיסת הקרקע, או סחף שנגרמו מפעולת משק-החי.
הרס יערות
כדי לספק שטחי מרעה כורתים את יערות הגשם. 70 אחוזים מיערות הגשם של האמזונס נכרתו או נשרפו והפכו לשטחי מרעה, וגידולי מספוא תופסים חלק נכבד ממה שנשאר.
אלא שאדמת יערות הגשם אינה מתאימה למרעה, היא מתבלה לאחר 3-8 שנים, מה שמוביל לכריתה ושריפה נוספת של היערות
הכחדת מינים ופגיעה במגוון הביולוגי
משק החי הוא המוביל העיקרי בפגיעה במגוון המינים כתוצאה מכריתת יערות, שינויי אקלים, דיג יתר, הרס אזורי החוף, ופלישת מינים המכחידים את המינים הקיימים.
קיימים היום בעולם 35 אזורים המוגדרים כאזורי סיכון למגוון המינים. 23 מהם – תוצאה ממשק החי.
רעב
בעיית הרעב בעולם קשורה קשר הדוק לתעשיית המזון מהחי. מעל מליארד איש סובלים בעולם מרעב. בכל 2.3 שניות מת בעולם ילד מרעב. לעומתם- מעל מליארד איש סובלים מהשמנת יתר ומצריכה עודפת של מזון מהחי, ובמשקים המתועשים מפטמים את בעלי החיים ואין סכנה שאף פרה תמות מרעב.
כ- 70 אחוז מהגידולים הצמחיים בארה"ב וכשליש מהתבואה בעולם מיועדים להאבסת חיות משק.
בכל שנה 760,000,000 טון דגנים משמשים להזנת כ 80 מליארד חיות משק אשר ישמשו לתעשיית הבשר, החלב והביצים. כמות כזו יכולה לפתור את בעיית הרעב העולמי 14 פעמים.
מה הלאה? זה רק בידיים (ובצלחת) שלנו
ארגון המזון והחקלאות צופה כי ללא שינוי דרסטי בהרגלי האכילה שלנו, הצריכת העולמית של מוצרים מהחי תכפיל את עצמה בין השנים 2001-2050. בימים אלו, כ- 60 מיליארד בע"ח בכל העולם משמשים את תעשיית המזון מהחי. המספרים האלו צפויים לטפס במהירות מסחררת עד ל- 120 מיליארד בע"ח בשנת 2050, והתוצאה תהיה הרסנית וקטסטרופלית לאוויר שאנו נושמים, למים שאנו שותים ולאדמה שאנו מהלכים עליה. האם זהו העולם אותו אנו רוצים להוריש לילדינו ולדורות הבאים? כדור הארץ בידיים שלנו, ועדיין לא מאוחר מדי.
במשך שנים ידענו שכדי לדאוג לאיכות הסביבה עלינו למחזר את בקבוקי הפלסטיק ואת שקיות הניילון, להחליף את הנורות בביתנו לנורות חסכניות, לא לבזבז מים במקלחת, ולהשתמש בתחבורה ציבורית.
כל זה נכון ותקף, אלא שהיום אנו יודעים שהאפקט של כל אלה מחוויר לעומת הצעד האקולוגי החשוב והמשמעותי ביותר שאנו יכולים לעשות למען כדור הארץ ולמען עתידנו ועתיד ילדינו: מעבר לתזונה מהצומח.
על המחיר האקולוגי של תעשיות המזון מהחי באתר אנונימוס
אתר הסרט cowspiracy – הסרט החשוב ביותר שנעשה בנושא
http://youtu.be/LYhnagw2EmQhttps://www.youtube.com/watch?v=qTX7V3L4DN8&feature=youtu.be&hd=1&autoplayhttp://youtu.be/WBF2lTRIaWY
http://youtu.be/6bz3Wo-mrWUhttps://www.youtube.com/watch?v=3aYsX4r_PIg&feature=youtu.be&hd=1&autoplay=1https://www.youtube.com/watch?v=GyMwanb5Njo&feature=youtu.be&hd=1&autoplay=1
