כתבה וצילמה: גאיה גולדברג
סופיה הגיעה אלי במסגרת פרוייקט הצלת התרנגולות של עמותת אנונימוס. היא היתה במצב אנוש, כשהיא סובלת באופן קשה מרככת – מחלה הנפוצה בקרב התרנגולות בלולי סוללה.
הכליאה הארוכה, ההטלה המרובה של ביצים שנכפית עליהן, וחוסר באור שמש ובויטמין D – גורמים לעצמותיהן של התרנגולות להתרכך, והן מאבדות את יכולת התנועה. סופיה כלל לא הצליחה ללכת ואף התקשתה לייצב את עצמה בישיבה. 
רגלה השמאלית היתה לחלוטין רפויה וחסרת-חיים והכרבולת שלה חיוורת ושמוטה. אני זוכרת את האבחנה של אחד מאנשי הישוב שעבר ליד סופיה וקבע בפסקנות- "זה, זה גמור כבר" – אבל לי הייתה כוונה לוותר, ומסתבר שגם לסופיה לא.
לאחר חודש של טיפול אינטנסיבי שכלל תזונה עשירה, אמבטיות שמש, טיפולי פיזיותרפיה וכמובן- המרכיב שאי אפשר בלעדיו- הרבה אהבה, הלוחמת הקטנה החלה לקרטע ולדדות.
לאחר כמה חודשים בהם סופיה הלכה והתאוששה והליכתה הלכה והשתפרה, התגלה זיהום בכף רגלה. הטיפול האנטיביוטי כשל ונשארה ברירה אחת בלבד: ניתוח להסרת הבוהן עם הזיהום.
סופיה, לוחמת קטנה ונועזת, עברה בהצלחה גם את ההליך הקשה הזה. היא עדיין מתקשה בתנועה, אך נדמה שזה אינו מטריד אותה. למרות המגבלה שלה, היא הפכה להיות תרנגולת חזקה, דומיננטית, פטפטנית ומאושרת.
