הכירו את ארז וגיא (זכרונו לברכה)

מי שמציל נפש אחת מציל עולם ומלואו? אז למירי נפש אחת לא הספיקה.

 לאחר שהביאה אלינו את איילי המתוק, הרגישה שהכי חסרות לנו בחווה עיזים, משפחה לחוה שלנו.

במהלך טיול באזור ירושלים, נתקלה במעין חוות גידול. היתה שם עז בדרך להמלטה וכששאלה מירי את בעל המקום מה יקרה לגדיים, הסביר לה שאת הנקבות הוא מגדל לצורך חלב ושאם יהיו זכרים, הם הולכים לפיטום ולתעשיית הבשר.

לא רבים יודעים את זה, אך בשר עיזים משמש לאכילה במגזר הערבי.

מירי, שכבר ביקרה ותרמה רבות בחוות החופש, הבינה מזמן איך בעלי חיים אמורים לחיות. היא לא הסכימה להתמודד עם המציאות המרה.

היא התחננה לבעל המקום שייתן לה לקחת את הזכרים לחוות החופש, מקום שבו מגדלים חופש ולא סבל. היא התקשרה אליו יום יום לשאול אם כבר היתה המלטה ואם הוא ייתן לה את הגדיים.

לאחר ההמלטה נכנע בעל המקום לתחנונים של מירי והבוקר קרא לה לבוא לקחת את שני הזכרים שנולדו.

מירי נאלצה להתמודד עם הדילמה הקשה: האם להפריד את הגדיים מאימם ולהביאם לחוות החופש, או להשאירם שם. ההבנה שאאם יישארו, יזכו אמנם לכמה ימים של הנקה, אך מהר מאוד יופרדו ויעברו לחיים של סבל, הכריעה את הכף.

שני הגדיים הגיעו אלינו, קטנים ומושלמים.
הם לא ידעו יום אחד של סבל ולכן גם לא הפגינו פחד מבני אדם, מהרגע הראשון.

קראנו להם גיא, על שמו של גיא שגב המתנדב המסור שלנו וארז, על שמו של תורם מאוד משמעותי בחווה, מתחילת הדרך.
ארז וגיא נקלטו מהר מאוד בחווה.
הכי הם אוהבים לנמנם על המיטה שלהם בשמש, או בתוך מריצה מלאה בחציר, בשעת צהרים בפעוטון, עם כל החברים.
ואם נדמה לכם שלעיזים אין אופי ממש כמו לכלבים ולחתולים, אתם טועים.
אפילו שני התאומים האלה מפגינים תכונות אופי אינדיבידואליות.

גיא שובב וסקרן, רץ ראשון לכל מקום, מטפס לגובה בלי פחד ומחפש כל הזמן עם מי לשחק בהתנגחות ראש לראש.
ארז עדין וחובב חיבוקים. קופץ לחיקנו לחפש אהבה וליטופים והכי אוהב לטפס לנו על הראש וללחך את השיער.

ארז

ארז שלנו הוא מקסים כל כך! הוא גדול ומרשים, הליכתו אצילית וכשהוא רץ, הוא נראה קצת מגושם. מדובר בתיש רך ועדין. הוא טוב לב וחבר נאמן.

ארז מתמסר למגע ותמיד מראה היכן בדיוק הוא רוצה גירודים וליטופים.

הוא הגיע לחווה בגיל 3 ימים, זה ככל הנראה מסביר את האמון הרב שהוא חש כלפי בני אדם. מגע אוהב, וביטחון והגנה זה כל מה שהוא מכיר.

הוא הגיע לחווה יחד עם אחיו גיא, זכרו לברכה. כשנאלצנו להיפרד מגיא, האבל והצער ניכרו על ארז בבירור.

שלומית, אשת צוות בחווה מספרת על ארז שנפשו קשורה בנפשה:

"איקו וברוך התנגחו ונראה שזה מתפתח לריב וניסיתי להפריד בינהם. בגלל שהוא כנראה ממש הרגיש אותי אז הוא בא בעצמו, עמד בין שניהם והרגיע אותם. זה היה רגע קסום מבחינתי לראות כמה הוא הבין את הסיטואציה ובא לעזרתי.

מספיק לי רק להסתכל על הפנים המתוקות והמיוחדות שלו כדי שיהיה לי יותר טוב ושמח בלב".

ארז אהוב וקסום שלנו,

מוקירות כל רגע יקר איתך,

מאחלות לך הרבה שנות חופש, בריאות ואריכות ימים.

אוהבים אותך מאוד,

צוות החווה והדיירים ⁦

עובדות בונוס: ארז נולד ב-14.2.17 והגיע לחווה ב- 17.2.17.

תגובות