הן הגיעו אלינו בזכות מתנדבת צעירה ומלאת חמלה, שלחצה על אביה להציל טלאים מדיר של חבר שהכיר.
כשקיבלנו אותן לראשונה, הן היו מפוחדות והתרחקו מכל מגע אנושי.
לאט ובעדינות ניסינו לתת להן בקבוקי האכלה, אך התאומות היפות האלה רחרחו את הבקבוק ולא הצליחו לשתות ממנו. דאגנו. הן היו רעבות והשעות חלפו בלי שבא דבר אל פיהן.
יצרנו קשר עם המשפחה שהביאה אותן וביקשנו לשאול בדיר שבעליו סירב להיחשף, עם איזה בקבוק האכילו אצלם את הטליות.
אז נחשפה האמת הקשה.
הטליות לא אכלו מבקבוק, הן ינקו מאמן עד רגע הגעתן אלינו, אך עכשיו האם מיועדת לשחיטה מיידית ולכן הסכימו להפריד ממנה את הטליות.
לרגע הזה אף אחד לא הכין אותנו. איך יכול להיות שאנחנו הפרדנו תינוקות מאמא שלהן?
התגובה הרגשית החזקה שלנו גרמה לאותו האיש שהציל את ג'ני ומאיה לפנות שוב אל הדיר, להתחנן ולקבל הסכמה להוציא גם את האמא שלהו אל חיי חופש בחווה.
למחרת בבוקר היא הגיעה. מזל.
הנסיעה עברה עליה בפחד, אך כשהגיעה שמעה את הקטנות קוראות לה ברעב ובגעגועים מתוך החווה.
אף עין לא נשארה יבשה כשמזל התאחדה עם ג'ני ומאיה. כנראה שאף אחד מאתנו לא ישכח לעולם את הרגע שבו נפגשו שוב לאחר ההפרדה האכזרית. הרגע שבו מזל ליקקה באהבה ובדאגה את שתי בנותיה הקטנות ונתנה להן לינוק שוב.
לאחר תהליך קליטה עדין ומכבד, בו לא נתנה מזל לטליות להתקרב לאף אדם, פיתחו השלוש אמון בצוות החווה ובמתנדבים.
היום, הן מתקרבות אלינו לליטופים, אוכלות מכף היד המושטת אליהן ואפילו מתלוננות בקול רם אם הארוחה שלהן מתעכבת בדקה או
שתים.
והכי משמח? שלושת היפות האלה אימצו באהבה את ברוך, זקן השבט שלנו וכל הארבעה מסתובבים בחופשיות ובשמחה בכל רחבי החווה ולא שוכחים גם לשחק לפעמים עם גארי ואיילי הותיקים.
ג'ני נקראת על שמה של ג'ני בראון, המייסדת של חוות ההצלה וודסטוק שבארה״ב אשר קיימת כבר מעל לעשור. חוות וודסטוק היא החונכת של חוות החופש.
מאיה נקראת על שמה של מאיה אלקולמבר המדהימה אשר אחראית על ניהול עמוד הפייסבוק בעברית של חוות החופש.
