חדשות החווה

מאיצ'וק, ברווז הפלא הוא קסם אמיתי! מאפרוח זעיר שנתון היה בסכנה ממשית לחייו, הפך לברווז מפואר שכובש בקלות כל לבב. כשמאי בקע מהביצה, דניאל אשת הצוות המופלאה הבחינה שמשהו בו אינו כשורה. בעוד שאמא ברווזה הייתה עם כל אחיו הברווזונים, מאי היה בנפרד מהם, שוכב ללא ניע. סיכוייו לשרוד היו

גורלו של הקטנטן שלנו עלול היה להיות רע ומר- הוא היה מועמד לשחיטה במסגרת פולחן הקרבת קרבן פסח.יום לפני ערב חג החירות, התינוק הטהור זכה בחירותו.הודות לתושיה של מספר גורמים הוא הוחרם ואנו נסענו בהתרגשות גדולה להביאו הביתה, להביאו לחווה.הוא איתנו בחווה מספר ימים בלבד וכבר הספיק למלא את כולנו

היי לכולם! בתחילת חודש יולי הלכתי לאיבוד באיזור חדרה. לא מצאתי לפתע את אמא שלי והחברים שלי והייתי לבדי מבולבלת ומפוחדת. עמדתי עם עצמי באמצע שום מקום ובכיתי….. ואז הגיעו אנשים ולקחו אותי למקום מוזר עם ריח חריף. הם טענו שזאת תחנת דלק. אין לי מושג מה זה אבל לא

תמירי הוא ההגדרה למתיקות אין סופית! הוא הגיע לחווה כשהיה ממש זעיר, בן יומיים, עם חבל התבור שעדיין היה מחובר לגופו. כיום הוא כבר בן 11 חודשים, גדול ותמיר ממש כשמו. התינוק שלנו גדל לנו כל כך מהר! יש לו קול ייחודי שאותו אנו מזהות ממרחקים, הפעיות שלו משעשעות ונשמעות

אני נרגש מאוד כשמבקשים שאספר את סיפור ההצלה שלי. ההצלה שלי היא לא פחות מנס! הייתי רק בן כשלושה שבועות והתכוונו לשחוט אותי כקורבן בשעות הבוקר עבור חג הפסח. (אפשר לראות את התמונה למטה). כואב לראות איך נפש רכה של ילדים קטנים מתחילה להישרט בשלבי חיים מוקדמים ובמקום לטפח את

הגענו לחוות החופש, שני גדיים קטנים וחולים מאוד. עברנו חיים מאוד קשים בשלושה שבועות הראשונים לחיינו; הגענו מתעשיית החלב, הדיר שבו נולדנו הוצף בגשמי החורף החזקים וכתוצאה מכך חלינו בדלקת ריאות, שהיא מחלה מאוד נפוצה לגדיים קטנים כמו שהיינו. מי שהחזיק בנו ראה כמה אנחנו חולים ולא רצה להשקיע בנו,

הגענו לחווה בתור ברווזוני חופש קטנטנים וצהובים ומיד הבנו איזה מזל גדול היה לנו. בחוות החופש זכינו מיד להשתכשך במים נקיים וטריים, שזה הדבר האהוב עלינו עד היום. במקום בו היינו לפני, לא היו לנו מים להשתכשך בהם ובכלל לא היה לנו נעים ונקי כמו בחווה. מהר מאוד גדלנו והפכנו

שלום לכולם, קוראים לנו אורית ודיקלה. זה אולי נשמע לכם דבר מאוד בסיסי שיש לנו שמות וזהות משלנו, אבל עבורינו זה כל כך מרגש ולא מובן מאליו! עד לפני יומיים היינו שתי חזירות מתוך אלפים על גבי אלפים ללא שם וללא זהות אישית. נולדנו במקום שרחוק מהעין של כולכם. הביאו

הכבש מעוגל הקרניים ועם האיפור סביב העיניים, הוא דני מתוק ואהוב כל כך. הכוכבים הסתדרו עבורו באוגוסט 2019. בעוד גפיו קשורות בחבל והוא רגע לפני שחיטה, עברה שם במקרה אישה נפלאה שהתחננה על חייו והצילה אותו משחיטה. כשדני הגיע לחווה, אי אפשר היה להתקרב אליו. לכל נסיון ליצור איתו קרבה

אני כנראה הכבש הכי שמח שתמצאו כאן. כשהגעתי לחווה לא היה לי קל ללכת והייתי קצת פחות שמח, אבל כאן סידרו לי כיסא גלגלים משוכלל שבעזרתו אני רץ מהר. אני אפילו מנצח את בילי בכל פעם שאנחנו מתחרים! בקושי ראיתי בעין שמאל, חשבתי שאאבד את הראייה אבל בעזרת המאמצים של